| וכמו שמוזכר בספרים ומובא גם בפלא יועץ, מסלקים אותו | אם שניכם שלמים עם השם "אדרת" אפשר להשתמש בו ז |
|---|---|
| כי כך פסק רבי מונא | לכתחילה ראוי לתת שם של אשה ולא של דומם |
.
| בלילתה רכה ונילושה במים- ספק, ורצוי לאכלה בסעודה עם פת | כן הדבר במצה, אף שבדרך כלל לחם יבש הורד ממדרגת לחם בגלל שכוססים אותו, הרי שבמקרה של מצה אנחנו מחשיבים אותו ולכן חוזרים ומברכים עליו "המוציא לחם מן הארץ" |
|---|---|
| ואנחנו שקבלנו תורתו מחוייבין לעשות גדר וסייג, שלא יעשו כן | בעוונותינו הרבים, ירדה חלישות הדעת גדולה וכיום גבאים רבים הם עמי ארצות ואין להם יד ורגל בהלכה, ואף על פי שכוונתם רצויה וודאי יקבלו עליה שכר, לא ימלטו מעונש הכשלת הרבים והעוון תלוי על צווארם |
בתחילה גזר להעניש את הרשעים בלבד, וחזר לגזור להעניש את הצדיקים על שלא מחו.
| כאשר הקמח לא בא לתת טעם אך חובה עלינו לחזור ולהבהיר, שכל מה שלמדנו עד עתה, שמין דגן נחשב תמיד לעיקר המאכל, הדבר תלוי בתנאי אחד, והוא, שמין הדגן "נותן טעם" במאכל, אבל אם מין הדגן לא בא אלא כדי "להעמיד" ולייצב את המאכל, או לדבק בין חלקי המאכל, אז אין הוא נחשב לעיקר, ויש לברך על המאכל את הברכה הראויה לו | ומי שהיה יכול למחות ולא מחה, נחשב כאילו עשה את אותו החטא |
|---|---|
| חילוק זה לכאורה כשם שהוא אמור לגבי עיסה ממולאת הוא אמור גם לגבי עיסה שנילושה במי פירות, וממילא, אם פיצה מוגדרת כדבר הנאכל לשובע, בכל מקרה ברכתה המוציא, גם אם נילושה במי פירות, ואם היא נאכלת לתענוג גם היא היא נילושת במים ברכתה מזונות כיוןם שיש על גביה גבינה | במקרה שלך אביה היא דמות תנכי"ת ולכן כיון שכבר קוראים לך כך, תראי רק את החיובי |
ימינו של ה' פשוטה לקבל שבים תקבלי על עצמך תשובה ג.
25