| היא חשה בחייה חוסר שמחה ותחושה שמשהו הולך לאיבוד, הגיעה לשיעור אחד ונשארה עד היום | כשאת נמצאת במקום שאת מקרינה שטוב לך, אחרים רוצים להצטרף |
|---|---|
| ימימה הלכה לעולמה בשנת תשנ"ט, 1999, בגיל 70 ונקברה בבית העלמין בבאר שבע | האם אני ראויה שיאהבו אותי? היא הסבירה שהיא עושה זאת על מנת למנוע תלות וקשר בין המעביר כלומר אביטל לבין התלמידים, על מנת שיתרכזו בעבודה הפנימית שלהם ולא יאדירו את דמותה |
אין צורך לרוץ אחר השעון ואחר הכסף.
29| למעשה, ניסתה להתרחק מהיחס אליה כאדם, מיעטה להצטלם, לא מסרה פרטים אישיים על עצמה והעבירה את השיעור הרחק מעיני תלמידיה | טיול, השתטחות, פיתה דרוזית עם עלי תרד וזעתר בדרך, אולי קצת כרובית בטחינה בצד |
|---|---|
| היא מורה אהובה ומסורה עם קבוצה גדולה של לומדות שמלוות אותה שנים רבות | יש אֵבל שחייב לקבל את המקום והזמן שלו |
גדלתי כאדם פגוע פיזית ורגשית, הרגשתי דחייה כלפי עצמי; אם אפילו אימי אינה אוהבת אותי? ימימה ביטאה באישיותה ובתורתה את אפשרות השינוי שאדם עשוי לחולל בחייו, אם ינקה את מה שמעיב על חייו ומעכירם.
8