| הכתיבה שהייתה פורקן הופכת לעול | צורת כתיבתה של אורלי קסטל-בלום מציגה את עולמה הפנימי, את מחשבותיה ודעותיה של מינה כרצף מחשבות |
|---|---|
| כהן מתאר את אורלי קסטל- בלום כ'צפונית מזרחית' , בתיאור זה הוא כולל את דמותה הבורגנית, אך גם את מה שהוא מתאר כחוצפה מזרחית שמאופיינת בבוטות ובאומץ שהוא רואה בדמותה של מינה | היא אינה מקדשת את כתביה למעמד ספרותי מסוים |
הסממן הפנטסטי הראשון הוא אכילת התסריטים על ידי פלורה.
3| הוא לוקח גלויה של אותו ציור אלמותי של ליאונרדו דה וינצ'י, אחת מיצירות האמנות הידועות בעולם, מצייר לדמות שפם וזקן וכותב מתחתיה את האותיות L | מינה, בעל-כורחה, מצטרפת למועדון התסריטאיות וצריכה גם היא להיענות לדרישות של כתיבת התסריטים |
|---|---|
| מרסל דושאן, אמן צרפתי ששנתיים לפני כן כבר העז להציב משתנה במוזיאון, לקרוא לה "מזרקה" ולהכריז עליה כיצירת אמנות, בוחר את הקורבן הבא שלו: המונה ליזה | הוא בן למעלה מאלף שנה ואהוד בקרב אנשי ממד הזמן בו הוא נמצא |
המשבר העיקרי איתו מתמודדת מינה הוא הפרידה מילדיה, והם אלו שיניעו אותה לסיים את המסע על מנת לשוב אליהם.
8