| כשהדגים מגיעים מהים המקומיים תוקעים בקונכייה ענקית ומזמינים את כולם לסחור בהם | אם הייתי נוסעת שוב לסיישל זה היה ישר ללה דיג לכל השבוע |
|---|---|
| אין להם יכולת לפתח חקלאות מדובר בשטחים עם סלעים וחול ים , רוב הדברים מיובאים לאי ויש לכך השלכות במחיר, בטריות ובשפע | רק קחו בחשבון שאין בה פולקלור מקומי, אין פינוקים, הם לא מתאמצים לבדר אתכם |
כמו ההבדל בין קו סמוי לקו פאנגן.
29| הנהגים המקומיים טסים בסיבובים המפותלים הכי עדיף לצעוד בחוף | דרך המלון הזמנו פעמיים 2 ימי כייף |
|---|---|
| ע"פ חוק כל החופים שייכים לכולם, אין חופים המשויכים רק לאורחי המלון | הטמפרטורה של בול, כל חוף צובע את הים בגוון שונה, לכן רצוי לעבור מחוף לחוף |
בקומה הראשונה היה סלון עם מטבחון ובריכה משותפת, בקומה השנייה מרפסת קסומה ושני חדרי שינה.
| ברגע שהמטוס מגיע לנחיתה בשדה הצנוע על קו המים הירוקים — כולם שאגו "WOW" כי הנוף פשוט עוצר נשימה | בלה דיג האכלנו צבי יבשה, נסענו במכונית גולף למטעי הווניל יש ליד המעגן גלידת וניל טרייה שחינו בחוף בו צילמו את הסרטים הלגונה הכחולה ורובינזון קרוזו |
|---|---|
| הכל סביב עם צמחייה טבעית | זה המקום בו כולם מוציאים מהארון את החולצות הוואי שלהם ושותים הרבה Takamaka רום מקומי שהולך טוב כפינה קולדה |
שחינו עם צבי ים והאכלנו כרישים קטנים למרות שהם צמחוניים לשחות איתם היה יותר מדי בשבילי.
28