| האידך גיסא הוא שדמותו של האחרון, בגילומו של קאד מראד, דווקא מצליחה לרתק, וההפתעה הגדולה היא שדווקא הקטעים על הבמה הם ביי-פאר המוצלחים ביותר כאן | הביקורות הפוליטית ברורה אך גם נטולת ברק חלק מהזמן, והצניעות המסוימת שמאפיינת את העבודה של הבמאי מתגלה כמכשול בכל הנוגע להחזקת העניין |
|---|---|
| אולם, סימנתי לעצמי לנסות ולבדוק שוב את סרטיו בהזדמנות הבאה | הם מפוזרים לאורכה או מרוכזים בבתי אבות מפוארים, הגדול שבהם הוא מקום ההתרחשות של הסרט התיעודי הנ״ל |
וגם מגלה שבעלה בוגד בה.
| אנחנו רואים אותם בפגישות השבועיות במרכז, מתוודעים לבתים שלהם ולמה שנותר מהמשפחות שלהם, ומעת לעת רואים אותם כל כך חשופים שזה מטריף את הדעת | סיפורה של אישה הלוחמת מלחמה חסרת סיכוי כנגד השלטונות כדי להציל את כפרה, זהו סיפור התבגרות, אך כזה העוסק בגיל מבוגר |
|---|---|
| ניב שטנדל צרפת, 106 דקות הסרט צרפתי, אבל האירועים האמיתיים התרחשו בשוודיה ב-1985: שחקן תיאטרון שמעביר סדנת דרמה דמיקולו בבית כלא מחליט לאתגר את האסירים עם "מחכים לגודו" | ההתאקלמות שלה בעיירה מוצלחת בערך כמו הפאה הבלונדינית שלראשה: היא מתוסכלת, ממורמרת ומטביעה את יגונה בכל הקלישאות, מאלכוהול דרך רומן עם גבר נשוי ועד סמים |
מעין דיסניוורלד של בומרים שרוצים לחיות כמו בקולג׳ — כאילו אין מחר.
20| אולם, בערך שעה וחצי לתוך הסרט יש רבע שעה של הפתעות בנרטיב ובשימוש בעריכה ותנועות מצלמה על מנת לחשוף או להעלים מידע, מה שמקפיץ את הסרט בכמה דרגות | סרט, מבחינתי, זה לא ספר |
|---|---|
| אבל ל"העדות", כאמור, יש גם זווית ייחודית: הוא מספר על metoo אפרו-אמריקאי, תופעה מורכבת אפילו יותר מהתנועה ה"מיינסטרימית" של נשים לבנות נגד גברים לבנים | האם הסרט הזה הוא מעין מטאפורה משונה לקוויריות ולחוסר היכולת של הטרוסקסואלים להיפתח לנטיות המיניות של אחרים? הוא עובד בטלמרקטינג שהיא כמובן המקבילה התעסוקתית לנפש מתה בקולנוע, גר בעיירה משעממת וגנרית, יש לו אי אלו קילוגרמים עודפים ממש לא שום דבר מעבר לנורמלי והוא נשוי לאישה שבאופן די ברור לא סובלת אותו יותר |
יש סרטים טובים בפסטיבל הזה.