| הדאר, שנה 77, גל' כ"ג ג' בחשון תשנ"ט, 23 באוקטובר 1998 , עמ' 15־16 | החי אינו שותק אף רגע |
|---|---|
| אל לנו לשכוח שמדובר בתקופת השואה, וכל יום מתים המוני יהודים, כך שגזר דין מוות שמטיל יהודי על יהודי אחר הוא דבר שאין הדעת סובלת אותו | קיטל — הקצין הנאצי הממונה על הגטו גם בו ניתן למצוא איזו שניות: הוא הקצין האלגנטי, שבידו האחת — הסקסופון, סמל לתרבות, למוסיקה, ובידו האחרת — שמייסר רובה סער דרוך — סמל ההרג, הוונדליזם, העדר התרבות |
בסופו של דבר קרוק משתכנע בצדקת דרכו של גנס.
3| כך הוא נפרד מזמן ומאנשים שנעלמו אחד-אחד והותירו אחריהם שתיקה | אך הוא גם ספר מפוכח סביב המיתוסים הרווחים של הישראליות |
|---|---|
| סוחט כסף מעבריינים — אמנם הכסף מיועד לתרומה, אבל זאת עדיין סחיטה | Modern Hebrew drama : Sobol's night of 1903 |
עמדתו האידיאולוגית של קרוק קרוק, הספרן היהודי, שהקים בגטו ספרייה לתפארת, ספרייה ששירתה מאות מנויים — מתמרד, זועק וקובל כנגד הרעיון של הקמת התיאטרון בגטו.
29