| בשנת 1858 תפר בפאריס צ'רלס פרדריק וורת' Charles Frederick Worth כמה שמלות לאשתו, דוגמנית בחנות הבדים שבה עבד גם הוא | אולי עדיין קל יותר לגור בניו יורק או בפריז, אבל אפשר כבר לחלום על בית אופנה ישראלי בתפוצה בינלאומית |
|---|---|
| לא משנה כמה יפים העיצובים שלו, כמה מוצלח מקגרגור כשחקן וכמה נעימים לעין הפריימים של מרפי, את הלסטון הוא לא הצליח להפוך לאדם מורכב | כך קרה גם עם "הלסטון" |
הסדרה בת חמשת הפרקים מתחילה פחות או יותר עם הצלחתו בעיצוב כובעים.
23| המעצבים הישראלים ניסו לתת מענה ראוי והולם לביקוש זה, ואף עמדו במשימה זו בכבוד רב ושדרגו את הקולקציות שלהם | זו נקודה שחשוב להתעכב עליה כי היא רלוונטית לא רק למה שקורה בתוך העולם של "הלסטון" אלא גם לתהליך העבודה של מי שאחראים עליה |
|---|---|
| אם לשפוט על פי "הלסטון", הסדרה החדשה של ריאן מרפי שעלתה בסוף השבוע בנטפליקס, רוי הלסטון, מעצב האופנה המפורסם, הוא אדם שכל מה שיש לסיפור שלו להציע הוא הדרך אל ההצלחה | בארבע השנים האחרונות, הוא לא רק התפרסם כאחד המעצבים הישראלים הבודדים מדור המעצבים הצעיר שהתברג בשבוע האופנה בניו יורק, אלא שהבגדים שלו הגשימו את ייעודם כשמלות לאמזונות והגיעו עד לגופן של ביונסה, נעמי קמפבל וליידי גאגא |
וגם בגזרה הרומנטית לא חסר: הלסטון נשאב לרומן עם אד ולבסוף מעסיק אותו ולאחר מכן עם ויקטור, נער ליווי שהופך למאהב.
| אבל כמה שהיא מסוגננת ככה היא ריקה: הדיאלוגים מהוקצעים ומלוטשים, הם רוויים בסיסמאות שחוקות ואמירות גדולות ודרמטיות - כאלה שיכולות לשבת יפה בטקסט כתוב אבל לעולם לא יצאו מפיו של אף אדם אמיתי בעיצומו של שיח פעיל | העיבוד של סיפור שקרה באמת לסדרה לא צלח פה |
|---|---|
| אין דבר ישראלי יותר מאימוץ סיפור הצלחה בחו"ל, והניסיון לשחזר אותו | הלסטון מוכר את ביתו ויוצא למסע אחרון |
לפני כשנתיים הצטרפה אליה בתה טל, שאחראית על ניהול העסק, ולשתיים חנות ברשפון.
9