| על פי זה אפשר לומר, כי לדעת הטור ברכת 'על המחיה' היא ממש ברכת המזון - רק בנוסח שונה מעט, ואילו לדעת הרמב"ם, זו ברכה שונה לגמרי בעלת נוסח דומה לזה של ברכת המזון | לאחר אכילת מאכלים המכילים קמח — מברכים ברכת "על המחיה' |
|---|---|
| אם הם לא ניכרים — שהכל | פירות אלו הינם מחמשת המינים הנוספים שנזכרו בפסוק , המדבר בשבח ארץ ישראל |
כמובן שיש לשאלה זו השלכות מעשיות: מה דינו של מי שמסופק האם בירך 'על המחיה'? ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך.
| ואולם תלמידי רבנו יונה דוחים הבנה זאת, ואומרים כי פירוש המילה 'יצא' הינו יצא ידי חובה לגמרי ולא רק חלק | הברכה כוללת הודאה על המזון, על ארץ ישראל ובניין ירושלים |
|---|---|
| ברכת המזון נאמרת בסיום כל ארוחה על מנת להודות לבורא על עולם על האוכל שממנו האדם מתקיים ובעצם להכיר בכך שהקדוש ברוך הוא אחראי למזון שאנו אוכלים | ואולם דבר זה אינו פשוט כלל וכלל |
ממשיכה הגמרא: "אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי חנינא: כל שהוא מחמשת המינין - בתחלה מברך עליו 'בורא מיני מזונות', ולבסוף ברכה אחת מעין שלש.
20| מבנה ברכת 'על המחיה' כתב ערוך השלחן: "ונקראת ברכה מעין ג' לפי שבה כלולים כל ג' ברכות של ברכת המזון, כיצד? וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ | טעם החולקים הוא שכללי צורת ההפסק תקפים רק בלשון המקרא ואין להחיל את כללי הדקדוק הטברני של לשון המקרא על נוסח התפילה והברכות |
|---|---|
| אולם, נראה כי ניתן לדחות את ראייתם של היש אומרים המובאים בתלמידי רבנו יונה, בדרך שונה מהדרך אותה מביאים תלמידי רבנו יונה | משמעות הברכה להלן פירושה המילולי של הברכה: בורא נפשות רבות - בורא את בני האדם ובעלי החיים, וחסרונן - ואת כל מה שהם חסרים, את כל צורכיהם, על כל מה שברא ת - על כל הדברים שברא ת בעולם, להחיות בהם - שבאמצעותם להחיות, נפש כל חי - את נפשות כל היצורים החיים, ברוך חי העולמים - ה' המחיה את כל העולמות |
אמר לו: 'רבינו, אף על פי שאתה אומר כן, וחבריך אומרים כן, למדתנו רבינו יחיד ורבים הלכה כרבים'.