אמירת פיטום הקטורת בתפילה וכסגולה עצירת מגיפה בפרשה מסופר שכאשר פרצה מגיפה בעם ישראל הורה משה רבינו לאהרן הכהן שיקח מחתה עם קטורת, ובכך יעצור את המגיפה, והתורה מספרת שאכן כך היה | |
---|---|
וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה | אמר רבי שמעון, אם בני האדם היו יודעים מעלת מעשה הקטורת לפני הקדוש ברוך הוא, היו לוקחים כל מלה ומלה שבו, ועושים ממנה עטרה לראשם ככתר זהב |
אולם השולחן ערוך יו"ד סי' רפג סעיף ב פסק שאסור לכתוב פרשה אחת מהתורה על הקלף, וע"פ זה הורה הגר"ע יוסף יביע אומר ח"ט יו"ד סי' כג; ילקוט יוסף סי' א אות מ שלכתחילה אין לכתוב את פרשת הקטורת על קלף בפני עצמו.
אמנם אדם שאם יקצר בתפילה לא יעסוק במקום זאת בלימוד, בודאי ראוי שיאמר את פרשת הקטורת | אדם שרואה שמידת הדין רודפת אותו, הוא צריך את מעלת הקטורת ולשוב לפני אדונו, והיא תעזור לו שתסתלק ממנו מידת הדין, אם מזכירה פעמים בכל יום, בבקר ובערב |
---|---|
מתוך הכתב הרמ"א או"ח סי' קלב סעיף ב כתב שיזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה, כדי שלא ידלג על שום מילה | ולכן יש מהאחרונים שסברו שצריך גם לאומרו בעמידה, שהרי הכהן המקטיר חייב לעמוד בשעת ההקטרה |
אלא ילמד מהתועלת המרובה שהוא מביא כמה נחת רוח הוא עושה בכך לבורא עולם, עד כדי שהנחת רוח לפני הבורא מביא כל כך הרבה מידת רחמים וחסד לעולם, ולכן יכוון רק לעשות נחת רוח לבורא עולם.
21