| על לוח מגילת המקדש ראו: יגאל ידין, מגילת המקדש, ירושלים תשל"ז; על לוח שבתות קבוע זה ראו: שמריהו טלמון, "לוח השנה של בני עדת היחד", קדמוניות ל, 2 114 תשנ"ח עמ' 105 - 114; על לוח זה ועל משמעויותיו ההיסטוריות והמיסטיות הקשורות במסורת המקדש והמרכבה מנקודת מבטם של בעלי המגילות ראו: רחל אליאור, מקדש ומרכבה כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים, מאגנס תשס"ג, עמ' 41—58, 108 - 112 | בראשית ימיה של , כאשר קיבלה לאחר מאבקים ממושכים את הסכמתם של הסלאוקים לשלטון עצמאי, שיתפו מנהיגי החשמונאים פעולה עם הסלאוקים במישורים רבים, ובין היתר אימצו את לוח השנה היווני |
|---|---|
| רבי כתב ספר שירי פולמוסי מחורז ובו תקף עמדה זו, כנראה בהמשך למלחמתו ב, אך יש הטוענים שהיה זה נגד עמדת הרשב"ם | יום בריאת , על-פי , הוא - |
יוצאים מן הכלל הם , ו שחלים בין מרחשוון לאדר, ולכן יכולים לחול בחמישה או בשישה מתוך שבעת ימי השבוע.
| בימי ו מנו את השנים "לחירות ישראל" או "לחרות ירושלים" | בעברית החדשה 'איזה' וחברותיה משמשות גם להבעת התפעלות והשתוממות — "איזה יום שמח לי היום" ולהבדיל "איזה אסון נורא" |
|---|---|
| העיבור הוא, למעשה, הכפלתו של חודש אדר ל ו | מועדים אשר אינם קבועים מן ה וקשורים לפעילויות האסורות בשבת, או ימי האסורה אף היא בשבת, נדחים או מוקדמים אם הם חלים בשבת |
שיטה אחת להעברת הודעות הייתה הדלקת שציינו את קביעת החודש החדש.
4| הירח החדש, הנראה כ דקיק, שוקע זמן קצר לאחר השמש, ומציין את ראשיתו של החודש החדש | הרי הושלם יום א מן ה ו ימים שאמר הקב"ה ב י דִּבְּרוֹת כלומר: נשלם אחד מששת הימים שבהם נאמרו עשר מאמרות הבריאה: 'יְהִי |
|---|---|
| ראשי התקופות היו בימי רביעי בשבוע, היום הפותח את שלשת הימים שלפני השבת, אחרי שלשת הימים שאחר השבת |
ההפרש בימינו גורם לתזוזת החודש העברי בכ-1.
24