פסקת ההגבלה. פסקת התגברות

איום אמיתי הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לבין הכנסת, היה אמור להצמיח כעת גירסה שלישית של החוק למניעת הסתננות יתרה מזו, המהפכה החוקתית עליה הכריז ברק עשתה שימוש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כעוגן של
מתנגדי הוספת הפסקה טוענים כי בית המשפט העליון נוהג באיפוק מספק בפסילת , וכי מתן אפשרות לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט, ובפרט אם הדבר נעשה ברוב קטן, ירוקן מתוכן את על חוקי הכנסת בגיבוש הניסיון השיפוטי שלנו נפעל באובייקטיביות, בענווה ובמלוא האומץ השיפוטי הנדרש

שאלה זו לא קיבלה מענה עד עתה.

29
פסקת התגברות
כן נוסף לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף "שמירת הדינים" שקבע כי החוק לא יפגע בהוראות שחלו טרם חקיקתו, ורובינשטיין אף השמיט מסעיף זה הוראה לפיה הוראות קודמות יפורשו ברוח חוק היסוד החדש
פסקת ההגבלה
ובסעיף 2 שלו נקבע כי: על אף האמור בכל דין, ובכפוף לאמור בסעיף 3, לא ייבא אדם בשר אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר
המהפכה החוקתית
אותו סעיף יקבע כי "הוראת חוק הפוגעת בזכויות שלפי חוק-יסוד זה תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 8, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר"
ביסוס המהפכה החוקתית מיוחס ל שהוביל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הדוגלת ב היומרה היא להעניק לכנסת פטור מן החובה לכבד את זכויות האדם בכל עת שתמצא שכך ראוי
חוקק ברוב מיוחס 61 ח"כ ; 2

דוגמה לכך היא חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 תיקוני חקיקה , התשס"ה-2004, שבסעיף 1 בו נאמר: חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל הוראות בחוקים שונים ולדחות את תחילתן של הוראות בחוקים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של הסקטור הציבורי, לבצע רפורמות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, את ההוצאה הממשלתית והציבורית ואת החוב הלאומי, והכל במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2005.

משפט חוקתי
אל מול הטענה בדבר אי הסכמה ערכית טען אהרן ברק כי עוד קודם לחקיקת חוקי היסוד "היו לנו כמובן זכויות אדם, והן ממשיכות להיות
פסקת התגברות
אלא שכל חוק שכזה, הפוגע בזכות יסוד, צריך להיות בהתאם ל"פסקת ההגבלה" — כלומר בחקיקה ראשית או בתקנות שהותקנו על-פי הסמכה בחקיקה ראשית; באופן התואם את ערכיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית; החקיקה צריכה להיות לתכלית ראויה; והיא צריכה להיות מידתית קיימים מבחני-משנה למונח המידתיות, לא זה המקום לפרטם
המהפכה החוקתית
זאת אף ש הייתה חלק מהנוסח המקורי של חוק היסוד והיא הוצאה ממנו במכוון במהלך הדיונים בכנסת