| והפעם סיום פרק כה, המסיים סידרת פרקים, המדברים על היכולת הפנימית של האדם לעורר את אהבתו המסותרת, ולהתגבר על ידה גם על האתגרים היום יומיים | שנה שניה במחזור לימוד יומי בספר "משנה תורה" - "היד החזקה", של הרמב"ם |
|---|---|
| הבנתי שזו הזדמנות גם לדחוף שבאנ"ש לא יסתפקו בלגרוס את התניא היומי, כהרגלנו לצערי, אלא ילמדו לעומק, וגם, להכניס יהודים שאולי טרם מודעים לעולם חסידות חב"ד, לעניינים | קל וחומר הוא, ומה לי חרס המוקף צמיד פתיל, הניצול באוהל המת - אינו ניצול במעת לעת שבנדה; משכבות ומושבות, שאינן ניצולין באהל המת - אינו דין שאין ניצולין במעת לעת שבנדה? כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ובמצוותיה, אזי היא תפיסא ומתלבשת בהקב"ה ממש, דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד |
החלוקה אינה סימטרית מבחינת מספר הפרקים שנקבעו לכל יום והיא מודפסת ברוב ספרי התהילים.
8| ואי לא שמיע ליה מתניתא - קל וחומר מנא ליה? וכן ברצונו וחכמתו, כדכתיב: : " אין חקר לתבונתו", וכתיב: : " החקר אלוה תמצא"; וכתיב: : " כי לא מחשבותי מחשבותיכם", הנה על זה אמרו: במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו , | ועון בית עלי בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וגמ"ח כדאי' בספ"ק דר"ה: |
|---|---|
| בכל יום א' בחודש מתחילים את קריאת התהילים מחדש, ומסיימים אותו ביום האחרון של החודש העברי - ביום ל' 30 לחודש, או ביום כ"ט 29 לחודש בחודש עברי "חסר" | דהיינו שע"י שמתבונן בגדולת ה' בהעמקת הדעת ומוליד מרוח בינתו דו"ר שכליים ובטוב טעם ודעת כענין שנא' לאהבה את ה' אלקיך משום כי הוא חייך וכו' ולא די לו באהבה טבעית המסותרת לבד וכו' |
היחוד של הקב״ה עם הספירות מדותיו הוא אמנם למעלה מהשגת הנבראים, אך בכל זאת, כדי שהנבראים יוכלו להבין קצת את אופן היחוד של הקב״ה עם הספירות, קראו המקובלים לספירות בדרך משל - ׳אורות׳; הסיבה לכך: כמו שאור השמש בטל בגוף השמש ושם אינו נקרא בשם ׳אור׳ אלא ׳מאור׳, שהרי קיימת מציאות רק של מקור השמש ואין לאור שום מציאות בפני עצמה, כך ויותר מכך הספירות שבעולם האצילות מאוחדות עם הקב״ה.
18| אך טבעי הוא שכל חסיד, וכל מי שדרך החסידות נר לרגליו, יקרא וילמד מדי יום את השורות הספורות לאותו היום | והשכל בשכלו וחכמתו ית' הוא עיון התורה דאורייתא מחכמה נפקא |
|---|---|
| הא' הוא לעורר רחמים העליונים ממקור הרחמים על נשמתו ונפשו האלקי' שנפלה מאיגרא רמה חיי החיים ב"ה לבירא עמיקתא הן היכלות הטומאה והסט"א | במכתביו ציין הרבי כי לימוד זה מהווה סגולה לברכה ולהצלחה בכל מעשינו |
הביטוי "תניא נמי הכי" הוא ביטוי דומה לנ"ל, והרבה עסקו בכך הפרשנים, להבחין בין שני המושגים.
12