| ביאור הלכה, ד"ה קוראה בלא ברכותיה | הרי"ף יח ע"א באלפס חידש חידוש שנפסק להלכה, שגם רבי יהודה - הסובר שניתן להתפלל תפילת שחרית עד ארבע שעות - מודה שמי שלא התפלל עד ארבע שעות יכול להתפלל עד חצות, ואף ששכר תפילה בזמנה לא יהיה לו - שכר תפילה יהיה לו |
|---|---|
| ויש להבין: מה פישרה של פשרה זו בדעת רבי יהודה? וכתב שזו טעות, אלא יש להם לקרוא קריאת שמע בזמנה בלא ציצית ותפילין, ולאחר מכן כשיזדמן לידם, יתעטפו ויניחו ויקראו קריאת שמע בלא ברכות | והנה, כידוע נחלקו המגן אברהם והגר"א כיצד לחשב את אורך היום לעניין זה למגן אברהם, אורך היום הוא הזמן מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולגר"א, מזריחת החמה עד השקיעה , ויש נוהגים כך ויש נוהגים כך |
.
19| הגמרא מסבירה מחלוקת זו כמחלוקת בהלכות קרבן תמיד של שחר - עד מתי ניתן להקריבו, כאשר סוף זמן תפילת שחרית נגזר מכך | עיקרו של חלק זה הוא הכאה על חטא, אמירת וידוי, ובקשת סליחה ומחילה |
|---|---|
| שיש אומרים שמחשבים את השעות מזמן "עלות השחר", ויש חולקים ואומרים שיש לחשב את הזמן מזריחת החמה שהיא מאוחרת מזמן עלות השחר | ועיין במשנה ברורה ס"ק ג, שכתב ש"לכתחילה אסור להתאחר עד אותו הזמן" |
והנה, כידוע ישנה מחלוקת בין המגן אברהם לגר"א כיצד לחשב את אורך היום, ויש נוהגים כך ויש נוהגים כך.
21| החלק השלישי שעליו נדבר הוא קריאת שמע וברכותיה | זמן תפילת שחרית וברכות קריאת שמע נמשך עד סוף ארבע שעות, שכן קבעו חכמים את זמנה כנגד הקרבת התמיד שהיה קרב עד סוף שעה רביעית |
|---|---|
| ברמב"ם הל' תפילה ג', א מפורש שחידושו של הרי"ף תופס גם באדם שהזיד ולא התפלל | האיסור הראשון עליו נדבר הוא האיסור על אכילה ושתיה |
דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב.
4