יואב בלום. יואב בלום

לפי מידת הגעגוע אנחנו יכולים לדעת עד כמה אהבנו את מי שנעלם לנו יואב בלום מלהטט כאן בין סגנונות ספרותיים מובהקים ומשאיר לקוראים להחליט האם מדובר בספר מתח עם רגעי אקשן מותחי עצבים, או שאולי מדובר בכלל תעלומה בלשית בה, כמו בקלאסיקות הכי גדולות של אגתה כריסטי, נאספים לאחוזה כל החשודים המיידיים רק כדי שנוכל על האשם בדיוק ברגע האמת, או שהאמת מסתתרת בכלל בתוך סיפור אהבה, כמו בכל הסיפורים הגדולים
יוצא לי להפגש איתם, לרוב באירועים כמו פסטיבל אייקון או טקס פרס גפן רוב האנשים מגיעים לגעגוע רק כשמאוחר מידי

אני מעדיף משפטים ואם אפשר קטעים שלמים, וגם אותם יתכן שאוהב מחר פחות מאשר היום בעיקר אם "אשחוק" אותם בקריאה שוב שוב.

28
יואב בלום
דיברנו על המעבר מאיש פיתוח ביחידות ובסייברארק להיות סופר במשרה מלאה
תת הכרה נפתחת
מדי פעם תפשלו, ולא רק מדי פעם
MamraMic
כי מהי מלאכתו של הכותב אם לא יצירת נסיבות משכנעות מספיק, שיובילו את הדמויות בסיפור מנקודה א לנקודה ב באופן שלא ירגיש מאולץ או יפר את החוקיות הפנימית של העולם? האם הייתם מצליחים לדעת מה הם הרצונות שלכם ומתי אתם מתנהגים לפי גחמותיהם של אחרים? שמחים ללוות את יואב בהשקת ספרו הרביעי, ״מה שאחרים חושבים בי״ שממש בימים החלה מכירותו בחנויות ובאונליין
מדובר בעבודה עם בונוסים משמעותיים — בראש ובראשונה, הוא זוכה לקיום רציף — אבל גם עם אתגרים לא מבוטלים או במילים אחרות, ספר מעולה שיחזיק אתכם חזק ולא ייתן לכם להוריד אותו מהיד עד הרגע האחרון
אני בתקופה של קריאה מועטת לאחרונה, מכל מיני סיבות, כך שה"מאגר" ממנו אני יכול לבחור מצומצם מאוד כתיבה היא מאורע של בדידות

כי בסופו של דבר, אתם לא יכולים תמיד לצדוק בבחירות שלכם.

22
סקירה: ״מצרפי המקרים״
אנחנו מרגישים אותו לעיתים כל כך נדירות ואנחנו נסחפים לתוכו בצורה כל כך טוטאלית שאנחנו אף פעם לא מצליחים באמת להגדיר לעצמנו עד כמה אנחנו רוצים וצריכים ואוהבים משהו
תת הכרה נפתחת
בשביל רוב האנשים זו רק הוכחה, הוכחה מאוחרת מידי, שהם אהבו באמת
MamraMic
דיברנו על הרמזים שנכנסו לספרו הראשון, ״מצרפי המקרים״, מקורס תכנות ומהשירות הצבאי