ראשון, אילן דר בדמות האציל בפטיסטה, אביהן של הבחורות קתרינה וביאנקה | אגם רודברג הנעימה מגלמת את ביאנקה היפה והיא מגישה משחק מאוד יפה ומוצלח |
---|---|
זה יכול להיות נערץ על ידי הקוראים הנשי | המוזיקה של נינו רוטה סוחפת, וגם הקטעים המוזיקליים מתוך סרטים שונים הותאמו היטב להתרחשות |
האם אנחנו מוכנים לשלם את מחיר הברוטאליות הגברית על נשים לחיים שקטים כמו קתרין? הם יראו בה אישה הסובלת מהיעדר אותה זרוע נכונה אשר תתמוך בה, איתנה ואוהדת, תדריך אותה ללא מילים כיצד לחזור ולצעוד שוב, מאושרת, בתלם של תפקידיה, לראות בכך את עולמה ולאהוב את זה — או במילים אחרות, מה ששיקספיר קרא לו "אילוף הסוררת".
אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות נהדרות ומרהיבות עין | מרגע הופעתה הבמה הופכת להיות שלה, גם כשהיא עומדת ללא ניע כביכול, בהתרסה, כולה עוקצנות ופראות |
---|---|
נשים רבות מפנמות נשיויות ומתנהגות בהתאם, אפילו מבלי לדעת זאת | אנו יכולים להעריך שהמחזה הזה נכתב לפני יותר מ -400 שנה, וכתוצאה מכך אנו יכולים להבין שערכים ועמדות כלפי נשים ותפקידם בחברה היו שונים מאוד מאשר כיום |
גם ויטלי פרידלנד כגרומיו, משרתו של פטרוקיו, מגיש משחק נפלא והוא גונב לא פעם את ההצגה, במשחקו, בתנועותיו ובמימיקה שלו.