אילוף הסוררת. האומנם

ראשון, אילן דר בדמות האציל בפטיסטה, אביהן של הבחורות קתרינה וביאנקה אגם רודברג הנעימה מגלמת את ביאנקה היפה והיא מגישה משחק מאוד יפה ומוצלח
זה יכול להיות נערץ על ידי הקוראים הנשי המוזיקה של נינו רוטה סוחפת, וגם הקטעים המוזיקליים מתוך סרטים שונים הותאמו היטב להתרחשות

האם אנחנו מוכנים לשלם את מחיר הברוטאליות הגברית על נשים לחיים שקטים כמו קתרין? הם יראו בה אישה הסובלת מהיעדר אותה זרוע נכונה אשר תתמוך בה, איתנה ואוהדת, תדריך אותה ללא מילים כיצד לחזור ולצעוד שוב, מאושרת, בתלם של תפקידיה, לראות בכך את עולמה ולאהוב את זה — או במילים אחרות, מה ששיקספיר קרא לו "אילוף הסוררת".

״אילוף הסוררת״
זו פארסה עם פחות פנטומימה ויותר ריקוד, והריקוד הולך וכובש את הבמה שעתה מתחולל בה סיוט מופלא - קתרינה מוצאת עצמה בתוך חלום בלהות שבו הכל מתהפך, המציאות מתנגשת בנסיכה המפונקת, המשרתות הגרוטסקיות שופכות את התה על הרצפה והאוכל חומק מידיה המושטות
Taming of the Shrew: List of Scenes
מיה דגן היא שחקנית מוצלחת והיא מגלמת את הדמות בצורה נהדרת ושובת לב
האומנם
מריה סלקטור הבת הסרבנית, היא קתרינה מרשימה, עזת ביטוי ומצחיקה בעצם ההתנגדות העיקשת שלה לכל סוג של חיזור
אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות נהדרות ומרהיבות עין מרגע הופעתה הבמה הופכת להיות שלה, גם כשהיא עומדת ללא ניע כביכול, בהתרסה, כולה עוקצנות ופראות
נשים רבות מפנמות נשיויות ומתנהגות בהתאם, אפילו מבלי לדעת זאת אנו יכולים להעריך שהמחזה הזה נכתב לפני יותר מ -400 שנה, וכתוצאה מכך אנו יכולים להבין שערכים ועמדות כלפי נשים ותפקידם בחברה היו שונים מאוד מאשר כיום

גם ויטלי פרידלנד כגרומיו, משרתו של פטרוקיו, מגיש משחק נפלא והוא גונב לא פעם את ההצגה, במשחקו, בתנועותיו ובמימיקה שלו.

האומנם
מיה נאלצת לבצע מטלות פיזיות קשות, להימלט ולרוץ, להיגרר על הבמה, לנוס על נפשה ובהחלט אלה הם משימות קשות לביצוע
״אילוף הסוררת״
אך כאן מגיעה האכזבה, והאילוף בעצם מתחיל
״אילוף הסוררת״
ויליאם שייקספיר כתב את המחזה "אילוף הסוררת", כנראה, בשנת 1593 והוא נחשב לאחד ממחזותיו המוקדמים