אך את זאת לא נער פרא ולא אישה מצרית ולא בני המדבר יוכלו ללמדו | יש דברים, בת, שרועה צריך להניח לטלה ללמוד לבדו |
---|---|
ויתרו ליטף ראש ביתו ואמר: "נתת לו את ההוד והקסם; את הפרא ואת השלוה | ומשקרב משה אל השיח הוא ראה אותן |
משעה שציפורים החלו לדבר בו.
אותיות שפעם נרקמו בעבים: אהיה אשר אהיה | וכשהגישה ציפורה את בנה בכורה אל אביה ראתה בעיניו טלה קטון הנמלט מעדרה |
---|---|
והיא לימדה להקשיב לעבים, לראות את הקולות ולטעום את הדממה והיא לימדה את ריח הציפייה הסבלנית ואת מגע השתיקה | צפורה הביטה על המדבר וחשבה: "המדיינים, כמו הרוח, מעבירים דברים על פני המדבר |
משה שמע את הצעקה אבל ציפורה הבינה אותה.
במדבר למד משה לקרוא לדברים בשמות | גבר בלא שורש, אשר מנוסתו בלבד הביאה אותו הלום |
---|---|
ועת דמו התערבב בדמה לא שמע עוד הילד את הצעקה השלישית "אל תשכח אותי" הדהד הקול על פני חול המדבר הרך | משעה שאותיות של הויה החלו להיכתב בעבים |
אותן זעקות קדמונים אשר מפניהן נמלט ממצרים נגלו לו כעת בתוך האש.