| בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2020 | כך לדוגמה, פעלה סין במרץ במהלך לקבלת החלטות המגנות את ישראל, עודדה תרומות ל ופעלה להידוק קשריה הכלכליים עם העולם הערבי |
|---|---|
| מלבד החשש מהתנגדות אמריקאית להידוק היחסים עם סין, הרי שגם בתוך הממשלה ביטאו שני שרי וזלמן ארן התנגדות ליחסים אלו | ב-30 באפריל 2018 אושר תיקון ל לפיו הקבינט הוסמך להכריז מלחמה ולהחליט על פעולה ש"עשויה בסבירות גבוהה להובילך למלחמה" סמכות שהייתה קודם לכן של |
בכך הסירה סין את הנסיגה המלאה של ישראל מהשטחים כתנאי הכרחי לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות אך עשתה זאת במקביל להעלאת דרג הנציגות של אש"ף בבייג'ינג לדרגת שגרירות.
25| כן נקבע כי החלטה על תוכל להתקבל על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון בלבד, במקרה שלא ניתן לכנס את הקבינט | מצרים של הכירה בסין במאי , כאשר מספר חודשים לאחר מכן נתפסה , שניהלה מצרים מול ישראל, ו, כחלק ממה שמאו ראה 'המאבק המהפכני המשותף של שתי המדינות במערב האימפריאליסטי' |
|---|---|
| רעיון הקבינט המדיני ביטחוני נוצר במטרה לספק גוף מייעץ מיוחד, מקצועי ואובייקטיבי לממשלה | עד היום קיים ויכוח בשאלה האם ניתן היה בתקופה זו להגיע לכינונם של יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות |
הקמת הביתן התקבלה בהחלטת ממשלה, נוכח מעמדה העולה של סין כמעצמה פוליטית וכלכלית וחשיבותה ההולכת וגדלה ליחסי החוץ של ישראל.