| ה בחוץ לארץ, במערב אירופה למעט , ראו לקמן , ה, קצת קהילות צפון אפריקה, וכן למנהג אפילו בארץ הקודש נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות | אחרי , החזן מקריא את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים מילה במילה, והכהנים חוזרים אחריו |
|---|---|
| צורת פרישת הידיים ישנם כמה מנהגים | מנהג זה נידון עקב איסור המובא בתלמוד ו האוסר לזר יהודי שאינו כהן לישא את כפיו |
ב מודפסים גם פסוקים הנאמרים בזמן הניגון אחרי כל מילה של הברכה.
8| על פי ה, הכוונה היא שלא מתרגמים את פסוקי ברכת כהנים לארמית בעת הקריאה בציבור | וכן נוהגים ב ובסביבותיה בהרבה קהילות, לברך ברכת כהנים אך ורק בשבתות וחגים או רק בתפילות מוסף |
|---|---|
| הכהנים חייבים להתחיל ללכת לקראת הדוכן הליכה זו מכונה בהלכה עקירת רגליים , כבר בברכת רצה | אולם, בקצת קהילות מערב אירופה כגון פפד"מ, נהגו לישא כפים גם ב בכל החגים, וכן ב ביום כיפור, וכן נוהגים עד היום ב בניו יורק, ראו מנהגי ישורון, נוא יארק תרמ"ח, עמ' 11 אנגלית |
וּכְשֶׁיַּשְׁלִימוּ, כָּל הָעָם עוֹנִין: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.
1