אלא שתשובה זו יצאה מתחת ידו בשנת תרצ"ג, אך בתשובה מוקדמת יותר משנת תרפ"ז העלה שם סימן ד שא"צ "גט כריתות" אלא "גט חירות" ואין לחוש כלל לעניין ממזרות, ע"ש | ועכ"פ פשוט וברור דהב"ש שם ס"ק כז פליג ע"ד הב"מ מכל וכל, שכן הגיה ע"ד השו"ע בדין אשת כהן שאמרה נאנסתי שאסורה היא לכל כהן שבעולם אחר שימות בעלה וכו': "נראה אם נשאת לכהן בניה כשרים דאינה נאמנת לפסול בניה, דדוקא לאב נתנה התורה נאמנות ולא לאם", ע"ש |
---|---|
וע"ע בשו"ת יבי"א חלק ו אבן העזר סימן א שהוסיף להוכיח במערכה אחר מערכה כיד ה' הטובה עליו, שרוב האחרונים לא חששו כלל לנישואין אזרחיים, וכן עשה מעשה במצרים להתיר אישה שנישאה בערכאות בלא גט משום חשש עיגון, ע"ש | ומה הדין בזמן הזה שידוע לנו בוודאות שאין כלום בקידושיהם — הן מצד עדיהם הפסולים והן מצד מהות הקידושין שאין בהם לא אמירה ולא נתינה כלל |
ואכן הרואה יראה בגוף תשו' הר"ש כפי שהעתיקה הב"י שדקדק בלשונו וכתב: "לפי שנשותיהם מקודשות להם בכסף או בביאה", והאי לישנא מכוון לשני התירוצים הנז"ל, דמ"ש "בכסף" מכוון לתירוץ הרדב"ז והיינו בזמן שהיו מעט מזעיר והיו מקדשים בעדי ישראל כדת של תורה, ומה שכתב "בביאה" מכוון היכא דקידושיהם בכסף לא היה בהם ממש מצד עדיהם או מצד שאר דברים שהקידושין תלויים בהם.
15לדעת רבים מן הפוסקים ובראשם הרמב"ם, אין לחוש כלל לקידושי ביאה בזוג החיים יחדיו בלי חו"ק כדמו"י, שלא אמרו חזקה שאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות אלא באשתו שגירשה ואח"כ נתייחד עמה בפני שני עדים כשרים | ולזה מטין דברי הגאון הרוגוצ'ובר בשו"ת "צפנת פענח" ח"א סימנים כו-כז , אשר העלה לחוש גבי נישואין אזרחיים, בזה"ל: "כיון שהחזיקה עצמה לאדם מסויים, זה גופו מצידה הווה גדר אישות, לא בגדר ברור, ולא מהניא אמתלא", ע"ש |
---|---|
כמו כן תוכלו למצוא ב פט ביי וטרינר, מאלף, ספר , פנסיון וכל בעל מקצוע אחר שהצטרף ל PetBuyBOOK | ואם יסכימו לשוב בתשובה אני מקבלם, שלא גזר הרב אלא באותם שקידושיהם בעדים שלנו |
ויטמינים וחטיפים כמו כולנו, גם הלורי שלנו אוהב להתפנק ולקבל צ´ופרים וחטיפים.
16אלא שמאותם קראים לא באו בארצות אלה, כי חקרו אחריהם עד אשר השמידום וכמ"ש הרב אברהם זכות | וכמו כן לא אמרו חזקה זו אלא בישראל "הכשרים", ולא במי שעובר על גופי תורה במזיד |
---|---|
וסיים מהר"ש גאביזון, ואפשר לי לומר שלזה כיוון רבינו שמשון בתשובתו במ"ש שנשותיהם מקודשות להם מן התורה בכסף או בביאה, רוצה לומר — בכסף למי שסובר שעדיהם כשרים, ובביאה אפילו למי שסובר שעדיהם פסולים, עכ"ז כשנתקדשה בביאה לכ"ע היא אשת איש גמורה |
אולם אם משום שרוצה להתקשר עמה באישות אתינן עלה, מה לי שאינו חושש מאיסור זנות הא אכתי חזקתו שבועל אותה לשם אישות.