והוא מפגיש את רוחמי עם נציגת העמותה המסדרת את תהליך הפונדקאות, שמסבירה להם שזה תהליך יקר ודיסקרטי, ושאם יחליטו ללכת בו, איש לא חייב לדעת על זה, כיוון שהפונדקאית חותמת על הסכם סודיות, והם יכולים לסדר לרוחמי כריות הריון שהיא יכולה ללבוש וכך להראות בהריון עבור יתר העולם | מאז שנפטרה דבורה, אם המשפחה, הם הפכו להיות מעין שותפים לדירה, חולקים הומור ציני וחיפוש אחר אהבה ומעט חום אימהי בעולמנו הקר |
---|---|
וכאן מגיעה הסצנה היפה ביותר של הפרק בעיניי, שולם המתוסכל מכך שרק 11 תלמידים נרשמו לתלמוד התורה החליפי שלו, שרוי בחדרו עם צבי אריה שמנסה לעודד אותו, שאסור להתייאש | דווקא אחרי שהם מחליטים ללכת על הפונדקאות ורוחמי מחבקת בהתלהבות את חנינא בנוכחות נציגת העמותה, כי היא מאושרת עד הגג, אנו רואים בסוף הפרק שרוחמי כותבת מכתב לילדה שלעולם לא תיוולד לה, ולא ברור היה לי אם המכתב נכתב כי היא יודעת שלא יהיה להם את הכסף להשלים את תהליך הפונדקאות, או כי מבחינתה גם אם התהליך הזה אכן יושלם, התהליך הזה הוא רק תחליף בדיעבד לדבר האמיתי שאותו היא רוצה |
מאז שנפטרה דבורה, אם המשפחה, הם הפכו להיות מעין שותפים לדירה, חולקים הומור ציני וחיפוש אחר אהבה ומעט חום אימהי בעולמנו הקר.
7חשוב לזכור שהסדרה צולמה הרבה אחרי התקופה המתוארת מעלה, לפני משבר הקורונה שחצתה את החברה החרדית וחשפה אותה לטלטלות | אני מנהל חדר, מנהל חדר! את המוטיב הזה של התחליף, או ההבדל בין החיקוי לדבר האמיתי אפשר למצוא הפרק בכל העלילות הן בעלילה של רוחמי וחנינא, הן בעלילה של שולם, והן בעלילה של קיווע |
---|---|
כותבי הסדרה שטיסל הם אורי אלון, יהונתן אינדורסקי, על הבימוי אחראי אלון זינגמן וכוכבי הסדרה שטיסל הם השחקנים דב גליקמן, מיכאל אלוני, אילת זורר, אורלי זילברשץ, נטע ריסקין, זהר שטראוס ועוד רבים וטובים אחרים | הייתה תקופה כזו בתל אביב באמצע העשור הקודם, שלהיות חוזר בשאלה היה הסטטוס הכי מגניב בעיר |
קיווע הפרק מתחיל בחלומו של קיווע, הוא מביט מבחוץ מבעד למסך זכוכית על קיר פנימי שעליו תלויה יצירת האומנות שלו שבה צייר את ליבי בשמלת כלולותיה, ורואה כיצד התמונה הולכת ונצבעת כולה שחור אל מול עיניו ואין לו איך להפסיק את התהליך, הוא מתעורר בבהלה בבית אביו וקולט שדבורה בתו אינה בלול שלה, ואז מסתבר לצופים שאביו שולם כבר לקח אותה לגן, כי קיווע התעורר ב-12 בצהריים, ולא רק שהוא מתעורר בשעות שלא ראוי שאב יתעורר בהן, הוא גם מסריח מאלכוהול.
8