| כשבאו גויים שם אין נותן להם מאומה מן הפירות, וכשהיהודים באים לשם מקבלם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמיתי יהודי היה, לכך ראוי לכם משלו, ומאכיל את היהודים" | וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך" |
|---|---|
| יהוה הטיל עליו משימה שנראתה לו קשה ביותר |
עוז רוחו של יונה וההקרבה שגילה באותם רגעים קשים ודאי חיממו את לבו של יהוה.
18| אין ספק כי למד מטעויותיו | למחרת הביא הקב"ה תולעת שהכתה את הקיקיון עד שיבש ואז השיב הקב"ה רוח קדים חמה ויבשה על יונה עד שביקש נפשו למות כתוצאה מן החום הכבד |
|---|---|
| יונה, בצעד חריג לאנשי הנבואה, מסרב לשליחות האל ובורח דרך ל ככל הנראה שב, וישנן דעות שמדובר על עיר בשם דומה ב | כאשר אנו שמים לב שאדם שרוי בצורך כלשהו — פיזי, רגשי או רוחני — האם אנו מקריבים מעצמנו למענו? עד כדי כך נחוש היה יונה לחמוק מן המשימה שהטיל עליו יהוה! וכיצד יוכל כעת יונה להתפלל לאל שמפניו ברח? אולם מה היו השלכות מנוסתו? ב מה הפציר יונה במלחים לעשות, ומדוע? כשיונה עונה על שאלות המלחים, במקום לענות על כל חמש השאלות שנשאל הוא עונה רק על השאלה האחרונה, הסיבה היא אולי שקודם לכן הוא לא התעורר מקריאתו של רב החובל ורק עתה כשבאו המלחים מבוהלים ונסערים מתעורר הוא ולכן הוא עונה, אולי, על השאלה האחרונה, שהיא השאלה היחידה שהוא שומע |
כאשר מתבוננים ובוחנים את מבנהו וצורתו הכללית של הפרק מתגלה לפנינו מסר שביקש הכתוב להעביר בצורה נסתרת: 1.
| אך אפשר אולי להבין זאת כדעתו של יונה על עצמו כרואה עצמו נחות משאר הדמויות | סיפור יונה הנביא מחדד עניין מרכזי בתורת הנבואה: בעוד נבואת נביאי שקר מטרתה שתתגשם כדי שיוכח כוח נבואתם, הרי שנביאי אמת אמורים לצפות שנבואתם לא תתגשם אחר שמי ששעה לה סר מחטאו |
|---|---|
| מלך נינוה קורא לאנשי נינוה שיפשפשו הן בעבירות שבין האדם למקום: "וישובו איש מדרכו הרעה", והן בין אדם לחבירו: "ומן החמס אשר בכפיהם | היא מראה שהיה לו ידע נרחב בכתבי־הקודש, שכן ציטט פעמים רבות מתהלים |
לא הייתה זו רק הרוח הפראית ששרקה בין חבלי הספינה, ולא היו אלה רק הגלים האדירים שחבטו בעוצמה בדופנותיה וגרמו לכל קורה וקורה להשמיע קולות חריקה עזים.