מגילת אסתר. מגלת אסתר

ט אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ אך מספר חוקרים העלו, שישנם סימנים לאיחור תאריך כתיבת המגילה, או עכ"פ לאיחור חתימת חיבורה
שלחו לה: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות" מצווה זו נקראת "מצוות "

יט וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת, שֵׁנִית; וּמָרְדֳּכַי, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ.

15
מקרא מגילה
הספר נפתח באקראי במקום שבו מסופר על הצלתו מהתנקשותם של בגתן ותרש, ואחשוורוש מבקש לגמול למרדכי על המעשה
מגלת אסתר
יב וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי, אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר
מגלת אסתר
לאחר תהליך טיפוח ממושך שנמשך 12 חודשים, מובאות המועמדות בזו אחר זו אל המלך, שבוחר בסופו של דבר את אסתר למלכתו
Beckwith, The Old Testament Canon, pp כך, קיים מדרש אצל ה המבטא מחיית סמלים, כביטוי למחיית עמלק: "תמחה את זכר עמלק - אפילו מעל העצים ומעל האבנים" , והדבר הוביל ל שונים
הודפס על ידי שלמה בובר ד וַיְהִי, באמרם כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם, וְלֹא שָׁמַע, אֲלֵיהֶם; וַיַּגִּידוּ לְהָמָן, לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי--כִּי-הִגִּיד לָהֶם, אֲשֶׁר-הוּא יְהוּדִי

אמנם ב מבואר כי אין כוונת הרמב"ם שיתבטלו לגמרי כמו שהבין בדבריו אלא רק שכל הנביאים והכתובים לא יקראו בציבור חוץ ממגילת אסתר.

מקרא מגילה
בספרות הראשונים מופיעים עוד תרגומים שאינם לפנינו "תרגום זוטא, "תרגום רבה", "תרגום ירושלמי", "תרגום רבה דירושלמי" ו"תוספתא דתרגום ירושלמי"
מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים
ה אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי
מקרא מגילה
המגילה מוסיפה כי בשאר מדינות המלך הרגו היהודים בי"ג באדר שבעים וחמישה אלף איש מאויביהם, וגם שם לא שלחו את ידם בביזה