| מכתבי תל-עמרנה מתארים תמונה מדהימה: מלך ירושלים מתלונן על העפירו | ישנם תבליטים של פרעה רעמסס המתארים, אגב כיבוש קדש, מחנה צבא פתוח בשדה |
|---|---|
| ושוב בפרק י"א' פסוק ז', בפרשת כיבוש חצור: "ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם, על מי מרום פתאם, ויפלו בהם" | לפנינו עובדה, שאין להטיל בה ספק |
על-ידי ערמה, מוציאים את האיש המתבצר בעיר החוצה, כדי להכות אותו בשדה פתוח.
18| לשם כך רצוי לברר, מה היו השיטות לכיבוש עיר באותם הימים | האגדה אינה אומרת, שעוצמתו וגודלו של הצבא המצרי יכלו למורדים של יפו, כי אם ערמתו של המפקד המצרי, שהצליח להגניב את חייליו לתוך העיר והם שהתגברו על המורדים |
|---|---|
| אולם מאז שהונהגה - בהשפעת גויי הים - החרב הישרה, היו לא רק מכים אלא גם דוקרים | כיבושים של ערים, כגון יריחו והעי, מייחס הכתוב לגורמים יוצאים מן הכלל ולתחבולות |
עובדה זו אינה שנויה במחלוקת.
30| הגרזן והקרדום היו חלק -מכלי-הנשק האישיים של החיילים היוצאים לקרב, ושימשו גם לפעולות הנדסיות צבאיות | עיקרון זה יקר ביותר לחלש' המצליח רק על-ידי ההפתעה של התקדמות בלילה החשוך |
|---|---|
| בטרם ניגש לבחון את פרשת הכיבוש בספר יהושע, חייבים אנו להבהיר כמה דברים: א שיטת הלחימה שהייתה קיימת בכנען ב"תקופת הכיבוש"; ב המצב ששרר בארץ באותם הימים; ג העובדות הארכיאולוגיות הקשורות בבעייתנו; ד הנקודות הטקטיות העולות מתוך רעיון בספר יהושע | הסופר אף אינו נמנע מלתאר בפרטות את השפטים שעשו בשני המרגלים |
בסופו של דבר, מבחינת ההסתברות הארכיאולוגית, יש להדגיש כמה עובדות.