| בקהילות הספרדים במערב אירופה נהוג אמנם לשבת על ספסלים אך אין יושבים במקום הקבוע | נהוג להסיר את הפרוכות מן ההיכל או ארון הקודש וכן נוהגים לעמעם את התאורה בבית הכנסת ולהשאיר רק מעט אור או להדליק נרות |
|---|---|
| אצל חלק מיהודי תימן נהוג כדעת הרמב"ם שלא להפטיר כלל במנחה של תשעה באב בתפילת שמונה עשרה מוסיפים בברכת "בונה ירושלים" בכל הקהילות את תפילת נחם, העוסקת בציפייה שבית המקדש השלישי יבנה במהרה | אף הרמב"ם שלא היה מתושבי ארץ ישראל מעיד שרק מעט חכמים נמנעו להניח תפילין של ראש בלבד, ומדבריו משתמע שבקהילות ספרד הניחו תפילין ביום זה |
אחרי חזרת הש"ץ אומרים אצל הספרדים והתימנים פיוטי נחמה ופסוקים המלוקטים מנבואות הנחמה בספר ישעיה אצל התימנים אומרים תחנון לפני כן ואחר כך קדיש תתקבל, שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון תהלים קכו ועלינו לשבח התימנים לא אומרים עלינו לשבח.
25| בתקופת בית שני מוזכר התאריך תשעה באב בהקשר של יום קרבן עצים, אשר נחשב יום שמחה מאוחר יותר נדחה קורבן עצים זה לט"ו באב מסיבות שונות יש שכתבו שקרבן העצים נקבע ליום זה בכוונה, על מנת לקיים את נבואת זכריה על הפיכת ימי צום לימי שמחה | התשובה למשלחת היא סדרת נבואות ארוכה הכוללת דברי מוסר על חשיבות תיקון המעשים הרעים העולה בהרבה על חשיבות הצום, ונבואות נחמה על בניין ירושלים ויהודה |
|---|---|
| ישנם רבים הנוהגים לאכול ביצה קשה בסעודה זו, ולשים עליה אפר — כמנהג אבלים | בספר מתוארת משלחת מבבל שנשלחה אל כהנים ונביאים בארץ ישראל עם שאלה לגבי עצם התענית בחודש אב, וזאת לאור התהליך ההפוך: שיבת ציון ובניית בית המקדש השני: "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים? בתשעה באב — מי יכול לאכול? יהודי תימן אף מוסיפים את מזמור ע"ט |
בקהילות רבות נהוג להשמיט אמירת ברכת כהנים.
| לא שרים פסוקים בניגון בעת הוצאת ספר התורה | בסיומה של תפילת ערבית של מוצאי הצום נהוג לערוך את ברכת הלבנה של חודש אב ברוב עם |
|---|---|
| לאחר חצות היום מקלים מעט בשניים ממנהגי האבלות של יום תשעה באב: יושבים על כיסא, ולא על הרצפה, ומניחים טלית ותפילין בתפילת מנחה מי שלא הניח בתפילת שחרית | למנהג איטליה שאומרים ובא לציון בתעניות כוללים בו את הפסוק "ואני זאת בריתי" שהושמט בשחרית |
יש מחמירים ולא נועלים שום נעל נוחה גם שאינה מעור.
10